בית » שונות » אז תכל'ס, מה לעשות עם הפנסיה?

אז תכל'ס, מה לעשות עם הפנסיה?

שר הרווחה חיים כץ פסק החודש ש"אין פנסיה בישראל", ובכך צירף את קולו למקהלה המצווחת של מקונני "משבר הפנסיה" בארץ.

קצפו של השר יצא על כך שהמערכת הפנסיונית הנהוגה בישראל מאז הרפורמה ב-1995 מתאפיינת בחוסר וודאות מובנה.

כיום, טען, כולנו מחויבים להפריש לפנסיה, אבל איש לא יודע מה גובה הקיצבה שיקבל: זו תלויה במגוון רחב של נעלמים, החל מריבית בנק ישראל, דרך תהפוכות בשוק ההון וכלה במקדם הקיצבה – שעשוי להשתנות כהרף עין.

קצת סדר. חוסר הוודאות אליו מתייחס השר הוא מאפיין בולט, אולי העיקרי, של "מודל ההפרשות המוגדרות" (Defined Contributions או DC), שיטת הפנסיה הרווחת כיום בישראל ובעולם. במודל זה, הדבר היחיד שידוע מראש הוא הסכום שמפריש החוסך לקרן ודמי הניהול שהוא משלם בעד החיסכון.

מאפיין נוסף, חשוב לא פחות, הוא שמודל ה-DC מטיל את מלוא האחריות לפנסיה של החוסך – על כתפי החוסך עצמו. לא הפרשת מספיק לחיסכון? השקעת באופן שאינו הולם את גילך? משכת את כספי הפנסיה לפני הזמן? כל אחת מההחלטות (הגרועות) הללו יביאו לכך שקיצבת הפנסיה שתקבל בפרישתך תקטן בהתאם.

כמיהתו של השר לוודאות מוחלטת משקפת ערגה לעידן שבו מודל הפנסיה הנהוג התבסס על שיטת הזכויות המוגדרות ( Defined Benefits או בקיצור — DB): במודל זה, קיצבת הפנסיה המשולמת לפורש קבועה וידועה מראש, לא משנה האם חסך, כמה חסך, ואיזו תשואה הניב החיסכון.

במילים אחרות,  מודל ה-DB מטיל את האחריות לפנסיה של העובד על המעסיק או על המדינה – ועליהם בלבד. כל שהפורש צריך לעשות הוא להמשיך לנשום  עד גיל הפרישה, להיפלט מהמערכת ולהתחיל לקבל כסף. הפנסיה שיקבל איננה ממומנת מכספים שהפריש וצבר לחיסכון, כפי שנהוג כיום בשיטת הפנסיה הצוברת (מודל ה-DC הנהוג כיום); היא נגזרת כל כולה מתקציב המעסיק (ומכאן המונח  "פנסיה תקציבית" – היישום הנפוץ של מודל ה-DB בישראל).

עכשיו, זה כמובן כיף ונחמד ונעים שיש מי שדואג לך לביטחון פנסיוני עד יומך האחרון בלי שתידרש לנקוף אצבע או להפקיד לחיסכון מיוזמתך. זה נחמד שבעתיים אם אתה חסיד של תפיסת מדינת הרווחה, שרואה באזרחים פעוטות חסרי אונים ובמדינה —  שמרטף שאמור לפתור את כל בעיותיהם.

ואולם, כפי שמוכיח הניסיון ההיסטורי בישראל ובעולם, מודל ה-DB הוא גרעוני כמעט מעצם טבעו, ולמעשה אינו בר קיימא בעידן שבו תוחלת החיים מתארכת.

קחו למשל את קרנות הפנסיה הוותיקות של ההסתדרות – אף הן שריד  של מודל ה-DB בישראל. לא במקרה התייחס השר כץ בדבריו לשנת 1995 כשנת המפנה שבה הכל כביכול הלך לעזאזל: זו הייתה השנה שבישרה את מותו של מודל ה-DB בישראל. זה קרה אחרי שהקרנות הוותיקות הולאמו, עקב כך שהזכויות הפנסיוניות שהן "הבטיחו" לחוסכים היו שוות הרבה מעבר לסכומים שנחסכו בהן. כתוצאה מכך נוצר גירעון אקטוארי משוגע בהיקף של יותר מ-130 מיליארד ש"ח, שחייב את הממשלה (באמצעות משלמי המיסים) לממנו.

טיעונים המבכים את "התפרקות המדינה מאחריותה לפנסיה של כולנו", נוטים להתעלם מתאונות הדרכים היסטוריות כמו הפנסיה התקציבית וקרנות הפנסיה הוותיקות,  שממחישות את טיבן של "ודאות" ו-"אחריות ממשלתית"  כשמדובר בחיסכון לטווח ארוך.

על רקע זה, דבריו של השר כץ הרגיזו אותי, לא רק בגלל מה שהיה בהם, אלא בעיקר בגלל מה שלא היה בהם: חלופה מעשית.

אפשר בהחלט לנקוט בגישה של "פטאליזם רציונאלי" ביחס למערכת הפנסיונית, ולהניח כהנחת יסוד שלא תהיה לנו פנסיה. אבל אתה פשוט לא יכול לצאת באמירות כאלה ממרום תפקידך, מבלי לתת לציבור פתרון מעשי שיוכל להיאחז בו כדי לדאוג לבטחונו הפיננסי בטווח הרחוק.  ולא, לאור הניסיון ההיסטורי, אמירות בסגנון  "הממשלה צריכה לקחת אחריות על הפנסיה" הן לא פתרון מעשי.

כעת, הרשו לי להיכנס לנעלי השר ולהציע במקומו פתרון כזה.

איך בכל זאת תהיה לכם פנסיה?

ובכן, מטומטם ככל שזה יישמע, הדרך הטובה ביותר להבטיח שתהיה לכם פנסיה היא להקטין למינימום את התלות שלכם בפנסיה.

הבסיס לכך הוא חיסכון שוטף. כשאתם צורכים פחות, חוסכים יותר ומשקיעים את ההפרש באופן שיטתי, על פני עשרות שנים, אתם יוצרים לעצמכם מקור הכנסה לטווח ארוך, שעשוי להשלים, ובהמשך לייתר כליל, את החיסכון הפנסיוני שלכם.

כשאדם פורש עם תיק השקעות נאה – כזה שדי במשיכה תקופתית ממנו כדי לכסות את כל הוצאות המחייה והפנאי שלו עד יומו האחרון — קיצבת הפנסיה הופכת לכל היותר לכרית ביטחון. הנקודה היא שהוא לא תלוי בפנסיה.

פצצת הפנסיה מאיימת להתפוצץ? שתתפוצץ. ל"סולידים" שממילא "לא בנו עליה" – יש מספיק גם בלעדיה.

מנגד, לצרכניסט נבער שמנהל סגנון חיים מנופח בבכסף שטרם  הרוויח (אשראי צרכני) מבלי לחסוך גרוש לטווח הארוך – יש סיבות טובות לחשוש מ"משבר הפנסיה", כשם שלצרצר יש סיבות טובות לחשוש מהחורף הממשמש ובא. הביטחון הפיננסי שלו לטווח הארוך תלוי מראשיתו ועד סופו בגובה הקצבה שיקבל.

עכשיו, כקוראים של הבלוג הזה, שהוקם פחות-או-יותר כדי ללמד אנשים 1) איך להקטין הוצאות ו-2) איך להשקיע את ההפרש שנוצר מהקטנת ההוצאות, הרעיון שלפיו חיסכון אגרסיבי בהווה עשוי להקטין את התלות בחיסכון הפנסיוני  עשוי להישמע טריוויאלי להפליא.

למרבה הצער, חוששתני שאתם במיעוט. טריוויאלי ככל שיהיה, אנשים רבים (ופוליטיקאים רבים) בוחרים להתעלם ממנו, כשם שהם בוחרים להתעלם מרעיונות טריוויאלים אחרים כמו  "אל תבזבז כסף עדיין לא הרווחת", "אל תקנה דברים שאינך צריך", "אל תעמיד צאצאים שאינך יכול לכלכל", "אל תשתמש ברכב כתחליף לרגליים", או "נצל את שנות העשרים שלך לעבודה קשה, חיסכון והשקעה — ולא לטיולים בהודו, מסיבות ולימודי אגיפטולוגיה."

התייחסו לפנסיה כחלק מתיק ההשקעות הכולל

העובדה שאני מדברת בעד הקטנת תלות בפנסיה לא אומרת, כמובן, שאני חושבת שיש להימנע כליל מהפקדה לחסכון פנסיוני (אם כי אני בהחלט מתנגדת לחייב אנשים להפקיד בכפייה!).

הסיבה העיקרית לכך היא שהפקדה לפנסיה מזכה בהטבות מס משמעותיות למדי, הן במעמד ההפקדה (זיכוי וניכוי ממס הכנסה) והן במעמד המשיכה (דחיית מס ופטור ממס רווחי הון על הקיצבה).

בעיני, נכון להתייחס לחסכונות הפנסיונים כרכיב בתיק ההשקעות הכולל, ולייעד את הכספים ברכיב זה לטווח הרחוק ביותר (קרי, "ריפוד" של שנות הזהב שלכם).

במובן מסוים, זה גם גיבוי למצב שבו אסטרטגיית הפרישה המוקדמת הנדונה בבלוג הזה (המתבססת רק על מחייה מהחיסכון השוטף) תיכשל מסיבה זו או אחרת, או שתספיק לכם רק עד גיל 60.

התייחסות כזו תקל גם על בחירה נבונה יותר של מכשיר החיסכון הפנסיוני המתאים לכם.

לטעמי, חוסך צעיר (בן 45-18) העומד בפני בחירת מכשיר חיסכון פנסיוני לטווח ארוך (קופת גמל, קרן פנסיה או ביטוח מנהלים), צריך לסנן את האפשרויות תוך התחשבות ב-5 קריטריונים נוקשים:

1) מסלול מנייתי: הכספים בחיסכון הפנסיוני "נעולים" לטווח של עשרות שנים (לא ניתן למשכם לפני גיל הפרישה אלא בכפוף לתשלום קנס כבד), ובנוסף נהנים כאמור מהטבת מס על הרווחים שיצמחו. התנאים הללו מתאימים במיוחד לנכסים בעלי פרופיל סיכון/תשואה גבוה, כמו מניות. המטרה היא לגרום לכספים בתיק הפנסיוני לצמוח מהר ככל הניתן ולצבור ריבית דריבית מוקדם ככל האפשר; בזבוז הטבת המס במסלולי החיסכון הפנסיוניים על אפיקי השקעה "סולידיים" (במובן המסורתי של המילה) כמו אגרות חוב ממשלתיות לא ישרת את המטרה הזו.  כפי שכתבתי בפוסט הקודם, העובדה שאנחנו מצויים בסביבת ריבית אפסית – שכאמור מדירה שינה מעיניהם חיים כץ ודומיו – אין פירושה שפרמיית הסיכון עבור השקעה במניות נעלמה לחלוטין. גם כשהריבית נמוכה, משקיעים עדיין צפויים לקבל פיצוי (בדמות תשואה עודפת) עבור עצם הנכונות שלהם ליטול סיכונים ולהשקיע במניות. לכן, חוסכים צעירים עם עשרות שנים לפניהם צריכים להעדיף מסלולי פנסיה מנייתיים, ולנפות מסלולי השקעה שמרניים.

2) פיזור בינלאומי: הדגש כאן הוא על הימנעות מריכוז כל החיסכון הפנסיוני במדינת ישראל, כפי שנוהגים מנהלי ההשקעות המוסדיים בישראל. שוק המניות בישראל ריכוזי מאוד, עם הטייה חזקה לתעשיות הפארמה והפיננסיים (וגורמי הסיכון המשפיעים על תעשיות אלה).   פיזור על פני מגוון רחב מאוד של מניות, ענפים כלכליים ומדינות שונות הוא דרך להקטין את הסיכון.

3) ניהול פאסיבי: ניהול פאסיבי פירושו הקטנה למינימום של התערבות מנהל הקופה בבחירת ניירות הערך שבהם יושקעו כספי החוסכים. החשיפה לנכסים הפיננסיים (מניות) תיעשה, בשאיפה, באמצעות מוצרים מחקי מדד (קרנות מחקות, קרנות סל, תעודות סל, חוזים עתידיים). המטרה היא להשיג את תשואת השוק (התשואה הממוצעת) ולא לנסות "להכות את השוק". רוב מנהלי ההשקעות לא מצליחים להכות את המדד באופן עקבי, וכך, באופן אירוני, דווקא "התפשרות על הממוצע" מאפשרת להשיג ביצועים טובים יותר בטווח הארוך.  בנוסף, כבילת ידיהם של מנהלי ההשקעות מוזילה את הוצאות ניהול ההשקעה התפעוליות (מחקר, ניתוח, קנייה ומכירה של ניירות ערך). כל הוזלה כזו פירושה תשואה גבוהה יותר עבור המשקיעים.

4) דמי ניהול זולים: ככלל, אין סיבה לשלם יותר מ-0.5% מהצבירה באף מוצר פנסיוני, ודאי לא מוצר מחקה מדד. אם דורשים יותר – יש לנסות להתמקח (קלף המיקוח הטוב ביותר הוא כמובן תיק פנסיוני גדול). לאחרונה אני מזהה מעין backlash של שחקנים מובילים בתעשיית הניהול האקטיבי והביטוח בישראל,  שאומרים ש"דמי ניהול זה לא חזות הכל", או ש"על איכות צריך לשלם". זה כמובן בולשיט טהור. בפיננסים, בניגוד לתחומים רבים אחרים, אתם מקבלים יותר ככל שאתם משלמים פחות. דמי הניהול באים על חשבון התשואה שלכם. ואם ניקח בחשבון שדמי הניהול ידועים, והתשואה אינה ידועה, הרי שהפחתת דמי הניהול היא אולי הדרך הוודאית היחידה להגדיל תשואה בטווח הארוך (וזכרו – אנחנו מדברים כאן במונחים אקספוננציאלים, לא ליניארים!). בקיצור, הטיעון בעד הוזלת דמי ניהול מבוסס על אריתמטיקה בסיסית של כיתה ג'.

5) ללא ערבות הדדית. בקרנות הפנסיה בישראל חל עקרון הערבית ההדדית, שלפיו כל אחד מהעמיתים בקרן ערב לשאר העמיתים. זאת אומרת שאם בשנה נתונה לקוחות רבים משכו קצבאות מהקרן, נכסי הקרן יקטנו, וכתוצאה מכך הקיצבה שיקבלו שאר החוסכים תקטן אף היא (AKA "איזון אקטוארי" – תמצאו הסבר מפורט בנושא אצל נדב). בעיני, מנגנון כזה מכניס מימד של סיכון מיותר שאינו מפוצה באופן הולם – והסיכון מוחשי מאוד (ראו דוגמה עדכנית). מנגנון כזה אינו קיים בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים, ומשום כך מכשירים אלה עדיפים לטעמי. יש שיאמרו שלקרנות הפנסיה יש יתרונות אחרים, כמו הקצאה של 30% אגרות חוב מיועדות (נושאות תשואה יפה של 4.86% בשנה). עם זאת, יתרון זה צפוי להתבטל בקרוב מנקודת מבטם של חוסכים צעירים, וזאת לאור תכניתו של האוצר להקצות את אגרות החוב המיועדות אך ורק לחוסכים הקרובים לגיל הפרישה, ולא לחוסכים צעירים. התפתחות חשובה לא פחות היא האישור המסויג שנתן האוצר לקופות הגמל לשלם קצבה לעמיתים באופן ישיר, כך שכבר אין צורך להעביר את הכספים לקרן פנסיה רגע לפני הפרישה. לבסוף, יש שיצביעו על כך שקרן פנסיה עדיפה משום שהיא כוללת גם מרכיב ביטוחי זול (אובדן כושר עבודה וביטוח שארים). באופן כללי, אני מתנגדת באופן נחרץ לעירוב של השקעות וביטוח באותו מכשיר פיננסי, וחושבת שדרך נכונה יותר להתנהל היא להפריד ביניהם (למשל, על ידי השקעה בקופת גמל ורכישת ביטוח אכ"ע בנפרד).

בקצרה, אנחנו רוצים לנתב את החיסכון הפנסיוני שלנו לקופת גמל, הגובה דמי ניהול מזעריים, שתאפשר להשקיע במגוון רחב מאוד של מניות באופן פסיבי.

הדרך האידיאלית להגשים זאת תהיה באמצעות פתיחת קופת גמל בניהול עצמי (IRA), העברת הכספים לקופה, ורכישה של קרן סל (ETF) זולה העוקבת אחר מדד מניות גלובאלי רחב (לחיסכון נוסף במס, עדיף להשקיע בקרן סל שבסיסה באירלנד ואשר צוברת את הדיבידנדים מבלי לחלק אותם — דוגמאות כאן).

כך תוכלו להבטיח שהחיסכון הפנסיוני שלכם מושקע במניותיהן של  אלפי חברות שונות מרחבי הגלובוס, שמקנות לכם זכות לבעלות ברווחים של כל אחת מהן.

ואם IRA אינו אפשרי?

נכון לכתיבת שורות אלה, האפשרות להשקיע בקופת גמל  IRA עדיין פתוחה רק בפני עצמאיים, שכירים עם תיק פנסיוני גדול ממיליון ש"ח, או בעלי קופות גמל נזילות (ישנות). שאר האוכלוסיות, לרבות שכירים בעלי תיק קטן ממיליון ש"ח, עדיין לא יכולות להשקיע בקופת גמל IRA, וזאת למרות התקדמות בנושא – שמצויות כעת על שולחנה של ועדת הכספים.

חוסכים אלה, או כאלה שאינם מעוניינים בניהול עצמי מלכתחילה, עשויים להעדיף לסנן את שוק המוצרים הפנסיוניים בישראל בהתאם לפרמטרים שהגדרנו לעיל.

למיטב בדיקתי, אין אף קופה שהולמת באופן מושלם את כל הקריטריונים, ויש כמובן להצטער על כך. אולי מנהלי ההשקעות בארץ ישאבו השראה מהבחור הזה?

 מכל מקום, הרשימה להלן  מונה את הקופות שמאפייניהן תואמים בקירוב את הקריטריונים שהגדרנו.  אם אתם סבורים שהחמצתי קופה זו או אחרת, נא ציינו זאת בתגובות.

אי.בי.אי. מחקה מדד S&P 500 (מס' קופה: 2256): הקופה הוקמה בנובמבר 2013 והיא הגדולה ביותר מסוגה במונחי שווי נכסים (88.9 מיליון ש"ח). דמי ניהול ממוצעים: 0.53% מהצבירה. על פי מדיניותה, 100% מנכסי הקופה מושקעים באופן שישיג את תשואת מדד ה-S&P 500,  מדד הדגל של שוק המניות האמריקני. מבדיקת הרכב נכסי הקופה נראה שהעקיבה מתבצעת באמצעות חוזים סינתטיים על המדד (הסבר כאן).

אינטרגמל מחקה מדד S&P 500 (מס' קופה: 9452) קופת גמל שהושקה באפריל 2016 על ידי חברת אינטרגמל הצעירה. מנהלת 341 אלף ש"ח בלבד. עוקבת אף היא אחר מדד ה-S&P 500, כשהעקיבה מתבצעת באמצעות תעודות סל וקרנות מחקות על המדד שהנפיקו חברות ישראליות. דמי ניהול: 0.35% מהצבירה (טוענים למדיניות שיוויונית בין כל הלקוחות).

איביאי גמל מסלול מניות חו"ל (מס' קופה 1543) – קופת גמל פסיבית המשקיעה באמצעות מוצרים סינתטיים עוקבי מדדי מדדי מניות חו"ל. הרכב הנכסים עדכנית למועד הכתיבה: 50% מושקעים ב-S&P 500 (ארה"ב), 25%  במדד EURO STOXX 50 (אירופה), 13% במדד שווקים מתעוררים ו-7% ביפן. שאר נכסי הקופה מושקעים באגרות חוב ובמזומן. נראה שהקצאת הנכסים בקופה זו היא לא סטאטית לחלוטין אלא דינאמית, ומנהלי הקופה שומרים לעצמם את הזכות להקטין או להגדיל את החשיפה למניות (מתחייבים על מינימום 75% בכל עת). במילים אחרות, לא מדובר בקופה פסיבית "טהורה" הגם שהחשיפה היא באמצעות מכשירים פסיביים. דמי ניהול ממוצעים מוצהרים: 0.65%. גודל הקופה: 39.8 מיליון ש"ח.

פסגות גדיש פאסיבי – מדדי מניות (מס' קופה 989) – עוד קופת גמל "פסיבית למחצה", במובן זה שהיא משתמשת במוצרים פסיביים עם הקצאת נכסים דינאמית. הקופה מתחייבת כי החשיפה למניות תנוע בין 75% ל-100%. נכון לכתיבת שורות אלה, 91% מנכסי הקופה מושקעים במניות, כש-45% מהם מושקעים במניות בארץ (תעודות סל על מדדי ת"א השונים) ועוד 46% על מדדי מניות חו"ל (באמצעות תעודות סל בארץ וקרנות סל בחו"ל). החשיפה למדדי המניות בחו"ל חופפת פחות או יותר את משקל המדדים בשוק המניות העולמי. שאר הנכסים מושקעים כיום באגרות חוב ובנכסים שווי מזומן. דמי ניהול ממוצעים מוצהרים: 0.75% מהצבירה. גודל הקופה: 76 מיליון ש"ח.

אקסלנס גמל פאסיבי – מדדי חו"ל (מס' קופה 9905) – הושקה בינואר 2016 על ידי אקסלנס. מתחייבת להשקיע בין 75% ל-100% מנכסיה במניות), כלומר גם כאן מדובר במסלול פסיבי-דינאמי עם שיקול דעת נרחב למנהל ההשקעות. החשיפה מתבצעת על ידי תעודות סל בארץ ובחו"ל על מדדי מניות מובילים ברחבי העולם (נראה שהרכב הנכסים העדכני כולל חשיפה משמעותית לאג"ח).  דמי ניהול: לא פורסם, מניחה שאפשר להתמקח במיוחד לאור גודלה הצנוע של הקופה. גודל הקופה: 7.5 מיליון ש"ח.

מיטב דש גמל פאסיבי מניות (מס' קופה 1689) – הושקה ב-2016 על ידי מיטב דש. מתחייבת להשקיע בין 75% ל-100% מנכסיה במניות.   החשיפה למניות מתבצעת באמצעות תעודות סל בארץ ובחו"ל, כשהחלוקה היא 45% מניות ישראל (ת"א 100) והשאר במדדי ארה"ב, אירופה, יפן ושווקים מתעוררים. דמי ניהול: לא פורסם, ראו לעיל. גודל הקופה: 10 מיליון ש"ח.

הערה: מיטב דש השיקה מסלול פאסיבי מנייתי בקרן הפנסיה המקיפה שלה (למיטב ידיעתי היא החברה היחידה שעשתה זאת) אולם לא הצלחתי למצוא את פירוט הרכב רשימת הנכסים הרבעונית שלה. מי שמוצא – שתבוא עליו הברכה.  

האמור בפוסט זה הנו למטרות אינפורמטיביות בלבד ואינו מהווה יעוץ, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסים מכל מין וסוג. בנוסף הוא אינו מהווה שיווק או ייעוץ פנסיוני המתחשב בנתונים ובצרכים הייחודיים של כל אדם. קראו נא את הדיסקליימר שלי.  



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

96 תגובות

  1. נחמד.. אבל את חוזרת על עצמך. אשמח אם תכתבי פוסט על quantitive trading, יש כלים חינמיים באינטרנט כמו quantopian שנותנים לכתוב אלגוריתמים של מסחר ולעשות להם backtesting. אפשר להשתמש בכלים אלה בשביל איזון תיק ולאו דווקא מסחר יומי.

    • אתה לא במקום הנכון למרות שאני חושב שזה מאוד מעניין

    • יש דבר אחד שהסולידית חוזרת עליו כל הזמן ואני לא מסכים איתו: שבמוצרים פיננסיים, להבדיל ממוצרים אחרים, רק המחיר חשוב.
      להלן דוגמה שסותרת בקלות את הטענה הזו:
      ביטוחי מנהלים ששווקו עד אמצע 2001 גובים דמי ניהול של 0.6% מהצבירה ו 15% מהרווחים הריאליים.זה יוצא בממוצע 1.25% מהצבירה בממוצע. בנוסף, בעל הפוליסה צריך לרכוש ביטוחי אכ"ע וחיים יקרים. בקרן פנסיה דמי הניהול זולים פי 4-5 בערך והעלות הביטוחית זולה עוד יותר.
      אבל מה?
      בביטוח המנהלים הזה יש מקדם קצבה מובטח ונמוך מאד (157) שלא יכול להשתנות ואילו בקרן פנסיה המקדם ההתחלתי גבוה יותר ולא מובטח.

      זו היתה דוגמה שסותרת את הטענה הקבועה של הסולידית שמוצר פיננסי זול תמיד עדיף על מוצר פיננסי יקר 😉

      • זה אמנם נכון, אבל זה מעלה שאלה חשובה.
        מה יקרה כאשר יפרשו כל אלה בעלי המקדמים הסופר נמוכים? לכאורה חברת הביטוח תשלם הרבה יותר מאשר צבר המבוטח, ועלולה להכנס למצב גרעוני כמו קרנות הפנסיה הותיקות. אני לא חושב שאפשר לפסול מצב בו חברות הביטוח עלולות לפשוט את הרגל.
        מה אז יקרה לחוסך שחסך כסף במקדמים מובטחים? לכאורה הכסף הנחסך אמור להיות מובטח, אך קשה לי להאמין שהכסף הנחסך ישולם למבוטחים על ידי גוף אחר באותם תנאים הפסדיים.

      • תגובה לטיעון של עמית, לפיו מוצר פיננסי יקר (=ביטוח מנהלים) עשוי להשתלם יותר ממוצר פיננסי זול (=קרן פנסיה):
        ובכן, מסתבר שגם כאן המוצר הזול הוא טוב יותר, והנה ההסבר:
        * הקצבה המשולמת לך עם פרישתך לגימלאות היא מנה בין הצבירה שלך בקרן (במונה) לבין מקדם הקצבה (במכנה).
        * בקרן פנסיה: המקדם גדול יותר מאשר בביטוח מנהלים והוא אף צפוי לעלות ככל שהאוכלוסייה מזדקנת. ככל שהמכנה גדול יותר, כך המנה קטנה יותר.
        * בביטוח המנהלים: המקדם קבוע אך מה שהם לא מספרים לך הוא שהעמלות המטורפות שהם גובים נוגסות לך בצבירה, כלומר הם מקטינים משמעותית את המונה, ולכן המנה קטנה יותר.
        * כמעט בכל פרמטר שתבצע בו השוואה (ואין אפשרות לבצע סקירה זו כאן) – קרן הפנסיה (הזולה יותר) עדיפה על-פני ביטוח המנהלים (היקר יותר).

  2. לדעתי, את טועה לגבי סעיף 5 "ללא ערבות הדדית", ובכך מסיקה שעדיף קופת גמל על פנסיה.
    כלומר, ברור שעדיף בלי ערבות הדדית, אבל את לא לוקחת בחשבון שבקרנות הפנסיה העמלות נכון להיום משמעותית יותר נמוכות מאשר בקופות גמל. זאת הסיבה העיקרית שלדעתי פנסיה עדיפה על קופת גמל: הבדל גדול מאד בעמלות לטובת קרנות הפנסיה. מבחינה זאת, סעיף 5 אצלך מתנגש עם סעיף 4.
    נוסף, האג"ח המיועדות הוא כלי חזק מאד שחבל לוותר עליו. כל מי שגילו מעל 30 מבין שיש הבדל גדול בין ל"אוצר יש תוכניות" לבין "התוכניות קרו בפועל". וצריך לזכור שהיום תמיד ניתן לעבור ממסלול אחד לשני כל יום ללא עלות ובקלות רבה.

    • מושמושי

      V

    • אג"ח מיועדות הן עוד מכשיר שבוודאי יעלים. זה מכשיר בו הציבור מסבסד את החוסכים, כי הוא דורש מהמדינה להלוות עוד ועוד כסף בריבית גבוהה באופן מלאכותי. את תשלומי הריבית כולנו משלמים, ולכן סביר להניח שהמוצר הזה לא ישאר פה לנצח.
      אגב, לאורך כל תקופת זמן של 40 שנה, מניות הניבו תשואה גבוהה יותר מאג"ח מיועדות.

  3. ידידיה

    341,000 ש"ח? זו בדיחה?

  4. שקט בכסף

    שאלת הדיוט:
    האם הפנסיה המצטברת לא משולמת לך עד יום מותך ולא עד שנגמר הכסף. האם לא זה ההבדל הגדול מכל חסכון אחר?

    • החסכון הפנסיוני (שהוא שונה מתוכנית פנזסונית שמכילה עוד מרכיבים כמו ביטוחי אובדן כושר ו חיים)
      הוא חסכון מגודר, שבו החוסך מנצל את העובדה שכלל החוסכים יחיו בממוצע X שנים.
      וכך אם הקבוצה חיה בממוצה מספר שנים סופי וניתן לחיזוי בצורה טובה מבחינה סטטיסטית אז אפשר לשלם פנסיה שהגורם היחידי שיקיים לגביו חוסר וודאות גבוה זה התשואה.

      כמו שביטוח חיים הוא ביטוח נגד המקרה בו לא תחיה חסכון פנסיוני הוא ביטוח נגד המקרה בו לא תמות
      אבל חסכון מוות זה שם לא טוב שיווקית ….

      • אין פה לייק אז קבל חח' !
        אני השתמשתי כמה פעמים בביטוי ביטוח\חסכון מוות בשיחות עם ידידים. לא עבד משהו.

    • להדיוט..:-) בוודאי שהפנסיה משולמת עד יום מותך. השאלה היא מה יהיה גובהה, לעומת ה"פנסיה" שתוכל לארגן לעצמך (גם, עד יום מותך) מכספי חסכונות שאתה ניהלת. ברור שתצטרך להכניס לחישוב של כמה לחסוך את הגיל שאליו אתה מתכנן להגיע… – מה שלא צריך לעשות בקרן פנסיה.

  5. בזמן האחרון אני חושב על שינוי הרכב התיק הפנסיוני שלי, אם הבנתי מהמאמר (ואני גם קרוב להגיע למסקנה הזו בעצמי) – ביטוח מנהלים היום (למי שהמקדם קרוב ל 200) הוא כלי מיותר ויקר ללא יתרון משמעותי – נכון?!

    • זה לא חד משמעי ובפוסט הזה אפילו משתמע שביטוח מנהלים יכול להיות עדיף על קרן פנסיה.
      זה תלוי בדמי הניהול של ביטוח המנהלים שלך. בקרן הפנסיה שלי האיזון האקטוארי יצא בשנים האחרונות 1%-0.5% בשנה + 0.3% דמי ניהול מצבירה. לעומת זאת ביטוח מנהלים יכול להגיע ל3% מהצבירה ואז הוא למעשה יקר יותר. המקדם המובטח הוא אכן לא ככ רלוונטי יותר.

    • תלוי אם ימשיכו להעלות את המקדם או לא. לי נראה שיעדיפו להעלות את גיל הפרישה או להגדיל טיפה את ההפקדות ואת המקדם אם יעלו זה יהיה במעט יחסית.

      ככה שנרה דמי הניהול הגבוהים יותר לא ישתלמו בסוף. מה שכן, יש דיבור כבר הרבה זמן לחייב את חברות הביטוח לאפשר ניוד של ביטוחים כאלה ואז תוכל להתמקח על דמי הניהול. לכן אני בינתיים ממתין עם ביטוח המנהלים ולא מפסיק אותו.

  6. חיים כץ התלונן שכלל החוסכים משנת 1995, לא יזכו לקבל פנסיה ויש הצדקה לדבריו, אף על פי שהסברו חלקי ביותר.

    1. הגירעון בקרנות הפנסיה: את מוזמנת להסתכל במערכת ה"פנסיה נט" ולראות שככול שקרנות הפנסיה גדולות מבחינת כמות הכספים שצברה, כך היא יותר נמצאת בגרעון אקטוארי.
    הסיבה לכך היא שתביעות כמו נכות ושארים, באות על חשבות החיסכון של כלל העמיתים .
    בנקודה זו בטח ישר תאמרי לעצמך ' אבל ישנה ביטוח נכות…?!'
    נכון אבל לא מדויק: ביטוח הנכות הוא ריסק זמני, עד שגובה ההפקדה יותר גבוהה מגובה סכום הריסק ואז הוא מתבטל.

    זה יוצר מצב אבסורדי, שבו המפקחת על הביטוח, שבין תפקידיה, לפקח על איזון אקטוארי של קרנות הפנסיה, נאבקת כנגד העמיתים שמבקשים לממש את זכותם לתבוע את פנסיית הנכות במקרה והם נכים או את פנסיית השארים.
    היא אף לא מתביישת להגיע עמם עד לוועדות כדי לדאוג שישולם להם כמה שפחות.

    ראוי לציין שפנסיית הנכות והשארים ישולם לעמית לפי הסכום שנקבע בתקנון של קרנות הפנסיה שגם עליהם התעכב בהמשך ובלי קשר לגובה הצבירה של העמית בקרן הפנסיה, עם כול המשמעויות הנלוות לכך…

    2. חיים כץ טוען שהסיבה שלא ישולם לעמיתים בפנסיות הצוברות כספים, בגלל שאין הבטחת קיצבה.
    הסיבה לכך היא שהאינטרס של האוצר, הוא שכמה שפחות כספים ישולם לציבור וכמה שיותר יישאר בשוק ההון.
    לכן האוצר ביטל את הפוליסות של חברות הביטוח עם מקדם הקצבה המובטח בטענה שכביכול הם נמצאות בסיכון ועוד כהנה הגבלות כמו ביטול העדיפות לביטוחי מנהלים על פני קרנות פנסיה במעבר עמיתים וכו'..
    וזו הסיבה שהוא ידאג להגדיל את מקדם הזקנה כך שישולם פחות לחוסכים בטענה של תוחלת מחייה וכו'.

    3. מלבד זאת שקרן הפנסיה היא תקנון ולא חוזה, עובדה שמקשה על העמית לתבוע את קרן הפנסיה בבתי המשפט ושולחת אותו לוועדות על וועדות שגובות ממנו זמן וכסף, על רופאים מומחים ועורכי דין, שמתישים אותו, התקנות מעצם תבעו משתנה תכופות, כמה פעמים בשנה.
    כלומר במידה וחס וחלילה תתבעי את קרן הפנסיה על נכות או שארים, סביר להניח שהתברר לך שהתקנון שונה ואם חשבת שהובטח לך א', תגלי שאת מקבלת ד'….

    4. כול מה שכתבתי מוביל לסיבה, למה יש יתרון עצום לביטוחי המנהלים ולמה צריך סוכן ביטוח וסוכן ביטוח לא יכול לעבוד עבור העמלות שמשולמות לו כיום על ידי חברות הביטוח, כך זה היה גם לפני הרפורמה האחרונה.
    זו הסיבה שכיום סוכן ביטוח לא יכול לשרת עובד שמשלם לקרן פנסיה עם דמי ניהול בגובה 0.05%, שמרוויח פחות מ-10,000 שקלים בחודש, אלא אם כן הוא לקוח שלו בביטוחים נוספים או שהוא משלם לו בנפרד עמלה נוספת ישירות אליו וישנם סוכנים שעושים זאת.

    • יש סיכוי שהכותב הוא סוכן ביטוח ?
      אם כן לפחות תציין
      נ.ב. רוב היועצים הפנסיונים האובייקטיבים לא ממליצים על ביטוחי מנהלים חדשים (לפחות לא על כאלה עם מקדמים שמעל 180)
      מי שרוצה ביטוחים ומפחד מהתקנון שיקנה ביטוחים לבד כמו שכתבה הכותבת
      בין זה ובין שימוש בביטוח מנהלים חדש ככלי יעיל לחסכון פנסיוני יש פער גדול
      ג"נ אני לא יועץ פנסיוני, סתם חוסך

    • קבל תיקון:
      "סביר להניח שהתברר לך שהתקנון שונה ואם חשבת שהובטח לך א', תגלי שאת מקבלת ז' …"
      במדינתנו, בכל מקרה זה מה שיקרה, זה מה שנקבל בסופו של יום…

  7. הסולידי הוא מיעוט , מנגד , צרכניסט נבער הוא הרוב והוא זה שמשפיע על העסקן הפוליטי המצוי.
    לכן הבעיה היא שהסולידי חוסך , מקטין צריכה אישית ובעצם חי ורואה את כל העולם ואישתו (צרכניסטים נבערים) חוגגים בסנוקר. ואז כשהסולידי כבר מגיע למשהו (השקעה בנדל"ן , השקעה בבורסה) הנבער הולך להפגין בכיכר והסולידי מקבל בחזרה מיסים על דירה שלישית או מס על הבורסה.
    יש פתרון עדיף , הרי הסולידי במילא חי מה4000- 5000 ש"ח בחודש , אז שיצא ממעגל העבודה , יעבוד ב"שחור" ויעשה "קומבינות" וירוויח בקלות מעל 10000 ש"ח נקי בחודש (הרי אין מס הכנסה), יחיה ב"שוליים" מ4000-5000 ש"ח בלי להדליק נורות אדומות לאנשי מס ההכנסה ואת שאר הכסף ישים מתחת לבלטות , מהר מאד הוא "בעצמאות" כלכלית ודפק את (בית) השיטה.

    גילוי נאות , הכותב הוא סולידי בנשמה , אבל "המדינה"* מוציאה לו את הנשמה.
    *"המדינה" – המנגנון הפקידותי שכל תפקידו להוציא את הנשמה לאלו שבאמת עובדים ונותנים תפוקת אמת.

  8. לגבי
    http://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3692647,00.html

    צריך לשים לב שמדובר בקרן פנסיה משלימה שהיא יותר דומה לקופת גמל מאשר לקרן פנסיה מקיפה
    כל קופת גמל שתקבל עמיתים עם תנאים מיוחדים תייצר בור לעמיתים הפורשים

    לגבי איזון אקטוארי בבלוג של נדב כבר דוסקס הנושא והסיבה העיקרית היא שיגיעה בתעריפי אובדן כושר עבודה שהאוצר מודע לה ו(גם ללא רפורמה) מתכוון לשנות בשנה הקרובה, כך שהדחילי האקטוארי קטן משמעותי ממה שמועצם כאן ובמדיה

  9. תודה על הפוסט,
    האם לדעתך הפער הגדול בדמי הניהול שווה את הסיכון בערבות הדדית?
    כאשר משווים את קרן ברירת המחדל הפנסיונית לקופת הגמל הזולה ביותר שהצגת הפער הוא עצום:
    ברירת מחדל:
    הפקדה 1.31% / 1.49%
    צבירה 0.01% / 0.001%
    קופת גמל אינטרגמל:
    הפקדה: 0%
    צבירה: 0.35%

    זהו פער של לפחות 0.34% שנתי, ובנוסף צריך להוסיף עלות של ביטוח אובדן כושר עבודה.

    • בדקת כמה שנים לוקח עד שהעמלה על הצבירה עוברת את העמלה על ההפקדה?

      • לא הבנתי את התגובה

        • סימן שאלה

          אתה מפקיד 200 ש"ח מגיד לחודש ומשלם אחוז מההפקדה
          מצד שני התיק נותן תשואה שנתית וממנו נמשכים דמי ניהול מהצבירה
          בד"כ מהר מאוד דמי הניהול מהצבירה יגדלו ולכן הפרמטר המשמעותי לטווח הרחוק (פונקציה מעריכית של ריבית-דה-ריבית) עדיף דמי ניהול מהצבירה נמוכים

  10. ויויאן

    תודה דורין!!! (גם על זה שהגדרת "צעירים" בני 45:))

  11. לגבי דמי הניהול,

    חשוב לציין שהחל מה-1 לנובמבר נכנסת לתוקפה "קרן פנסיה ברירת מחדל" שמציעה דמי ניהול זולים במיוחד (1.31% מההפקדה ו-0.01% מהצבירה במיטב דש, ו -1.49% מההפקדה ו-0.0001% מהצבירה בהלמן אלדובי) והתנאים נשמרים ל-10 שנים שזה לא רע בכלל ביחס לאלטרנטיבות הקיימות כיום בשוק.

    מה גם שכרגע, למיטב דש כאמור יש מסלול פאסיבי מניות כך שמדובר בשתי ציפורים בירייה אחת 😉

  12. כבר זמן רב המדינה רומזת רמז עבה לאזרחיה – אל תסמכו עלי בכל מה שקשור לשירותים חברתיים, שירותי רווחה, פנסיה וכל מה שהוריכם ציפו לקבל והורי הוריכם קיבלו כמובן מאליו.
    אם אתם צעירים – ההכנה הטובה ביותר לפנסיה היא לקנות דירה/ות קטנה/ות במינוף שימומן ע"י דמי שכירות (כן, אפילו לפני שאתם קונים את דירת המגורים שלכם), עד הפנסיה הדירות האלה יהיו שלכם ודמי השכירות יהיו קצבה פנסיונית עצמאית (גם אחרי המסים שהאוצר עוד ימציא).
    את התרגיל הזה של קניית נכס במינוף שמממן את עצמו כמעט באופן מלא אי אפשר לעשות בשוק ההון.

    • גור אריה

      בדיוק. שום פנסיה שמנסיה שממנת את הקרובים לצלחת בלבד

  13. "דמי הניהול נגזרים ישירות מהתשואה שלכם"

    אם כבר- התשואה נגזרת ישירות מדמי הניהול

  14. בדיוק הזכיר לי מייל שקיבלו הסטודנטים והעובדים באוניברסיטה העברית לפני שבועיים בערך:

    "הנהלת האוניברסיטה העברית, על דעת הוועד המנהל, נאלצת להודיע, בצער רב, על דחיית פתיחתה של
    שנת הלימודים תשע"ז, בשלב זה בשבועיים. הדחייה מתחייבת כתוצאה מהתמשכות המו"מ עם נציגי
    המדינה על היקף התחייבותה להשתתף בנטל הגרעון התקציבי הפנסיוני. במצב זה אין דרך להכין תוכנית
    תקציבית ריאלית לאוניברסיטה לשנת תשע"ז.

    "יודגש כי, ללא עול הפנסיה התקציבית, הניהול הפיננסי השוטף של האוניברסיטה הוא מאוזן ומאפשר
    לה להתמודד היטב עם כל האתגרים, שמזמנת לה הסביבה התחרותית המקומית והגלובאלית." (הפסקה השנייה מודגשת במקור)

    • סימן שאלה

      תרגום
      אנחנו (האוניברסיטה) חתמנו על חוזי פרישה עם הועדים (פנסיה תקציבית) שאנחנו לא יוכלים לעמוד בהם בלי לסגור את המוסד.
      עיכשיו אנחנו רוצים שמדינה תשלם את החובות שאנחנו חתומים עליהם, כי אחרת אנחנו מאיימים בהשבתת הלימודים, אבל אנחנו לא מוכנים לדרוש מהעובדים לוותר על תנאים שאנחנו חתמנו מולם
      בין השאר בגלל שהועד המנהל הוא העובדים הבכירים של האוניברסיטה.

      כשהקרנות הוותיקות פשטו רגל המדינה הלאימה אותן ויצרה קרנות חדשות מאוזנות, כשעלות הפנסיה התקציבית לעובדי המדינה עלתה המדינה עצרה גייוסי עובדים והעבירה את רוב העובדים לפנסיה צוברת
      אולי צריך לתת לאוניברסיטה להגיע למצב של ביה"ח הדסה כדי שיבינו שזה לא בעיה של המדינה אלא של האוניברסיטה.

    • הפסקה האחרונה קרינג'ית עד כאב. 🙂 קצת כמו לומר, "אם תמחקו את החוב על 4 המכוניות והמשכנתא והחתונה לבת שלי ושאר תופינים שקניתי בכסף שאין לי (כמו גם את ההריבית התופחת שהחובות הללו נושאים), תמצאו שאני עצמאי כלכלית".

      משעשע לחשוב שמדובר במוסד שמכשיר את רואי החשבון האיכותיים בישראל.
      בעצם, לא, זה לא משעשע כלל.

  15. אין צורך להציג תגובה זו

    נראה שנקטע לך משפט באמצע. הכוונה למשפט שמתחיל במלים "סכום הגמלה" ולא מסתיים. כדאי לתקן כי בטח היה שם משפט בעל תוכן.

    תודה.

    אין צורך להציג תגובה זו.

  16. אני אשמח לשמוע את דעתכם. לי יש ביטוח מנהלים עם מקדם קצבה מובטח של 200.

    דמי הניהול שלי הם 0% מההפקדה ו- 1% מהצבירה

    אני היום בן 26

    מבחינת תמהיל היא משקיעה בתעודות סל עוקבות אחרי מדדים של מניות ואג"ח

    האם לדעתכם בהתחשב בגיל שלי ואופק ההשקעה הארוך, כדאי לשלם את ה- 0.5%~ אקסטרא בדמי ניהול עבור

    מקדם הקצבה המובטח?

    • בחישוב גס, נניח שהפרש דמי הניהול יאכל 25% מהחיסכון שייצבר בגיל פרישה. זה אקויולנטי להגדלת מקדם הקצבה מ-200 ל-266. נראה לי שבעוד 40 שנה, לכשתפרוש, המקדם שייקבעו לאנשים בגיל פרישה יהיה אפילו גבוה מ-266 כי "פתאום" יתברר שאנשים חיים בממוצע עד 120…
      לי נראה עדיף מקדם מובטח ממקדם שייקבע בעתיד.

      • אצלי מחולק 50 אחוז בביטוח מנהלים ( מקדם 186 , 0.3% מהצבירה + 2% מהפקדות ) ו- 50 אחוז בקרן פנסיה ( 0.19% מהצבירה ).

      • גיל – בחישוב שלך אתה מניח שגיל הפרישה נותר כפי שהוא היום. ככל שגיל הפרישה עולה (והוא אכן יעלה) כך ההפרש בעקבות העלאת דמי הניהול גדל. כמו כן, ככל שגיל הפרישה יעלה, כך השינוי במקדם יקטן.
        אני מאמין שיש כאן מקום לשאלות נוספות כגון המצב הבריאותי של המבוטח, היטוריה רפואית במשפחה וכו' (שאלות שקשה לתת עליהן את הדעת בגיל 26)

        • יורי, נכון. אבל ב40 שנה האחרונות גיל הפרישה השתנה בשנתיים, והמקדם מ144 ל230…. שינוי גיל הפרישה זה מהלך פוליטי קשה. יותר קל להגדיל את המקדם…

          • המקדם היום ליואים לפנסיה הוא 230? אתה בטוח? יש לך אסמכתא לזה אולי?

          • סימן שאלה

            יואב
            היום המקדם למי שפורש הוא בערך 200
            כאשר הוא מניח תוחלת חיים ספרישה ש 82 בערך + שגיעת שיערוך והתארכות תוחלת חיים וזה מגיע לכ 88 ~ כלומר כ 25 שנים אחרי הפרישה

            לפי התחזיות כל 20 שנה תוחלת החיים מתארכת ב כ 5 שנים
            ולכן תוחלת החיים תארך לכ 35 שנים והמקדם ייה לפורש בעוד 40 שנה 230 זה פשוט חישוב (תחפש בבלוג פנסיוני יש שם הרבה חומר)

  17. קרנות הפנסיה של ההסתדרות קרסו בגלל שחיתות של ההסתדרות ולא בגלל גירעון אקטוארי שנוצר עקב מודל DB. הנה הקישור:

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4698812,00.html

    • מאן דהוא

      אתה טועה
      קרנות הפנסיה של ההסתדרות נבנו בצורה גרעונית מלכתחילה, ראה דו"ח ועדת בן בסט לפנסיה

  18. הי דורין
    ממש נהנה מהפוסטים שלך, מחכימים בכל פעם מחדש.
    כמה הערות בנוגע לענייני המס שציינת-
    במעמד ההפקדה- הזיכוי לשכירים "רגילים" הוא באופן מקסימלי כאשר מפקידים 7% על משכורת של 7,308 ש"ח. במקרים בהם חלק מהשכר אינו מבוטח ניתן להפקיד עצמאית (ולא בכפיה) ולקבל הטבות נוספות של זיכוי/ניכוי. מדובר בהטבות יפות, אולם לרוב השיכירם לא מדובר בסכומים משמעותיים.
    במעמד המשיכה- חשוב לדעת כי *גם הפנסיה חייבת במס* אולם לא כל הסכום אלא חלק ממנו. נכון לשנת 2016 הסכום הפטור הוא 4,150. שאר הסכום חייב במס שולי (!).

  19. לאעניינך

    למרבה הצער, חוששתני שאתם במיעוט. טריוויאלי ככל שיהיה, אנשים רבים (ופוליטיקאים רבים) בוחרים להתעלם ממנו, כשם שהם בוחרים להתעלם מרעיונות טריוויאלים אחרים כמו "אל תבזבז כסף עדיין לא הרווחת", "אל תקנה דברים שאינך צריך", "אל תעמיד צאצאים שאינך יכול לכלכל", "אל תשתמש ברכב כתחליף לרגליים", או "נצל את שנות העשרים שלך לעבודה קשה, חיסכון והשקעה — ולא לטיולים בהודו, מסיבות ולימודי אגיפטולוגיה."

    מאילו מקורות מידע הבאת את המשפטים הללו? אשמח ללמוד מהם ולברר מי בדיוק אומר אותם במדינה החיה את הרגע ומשפילה כל אדם נבון שמערער בדבר העמדת צאצאים, קניית רכב וכו'. אני דיי סקפטי בנוגע לקיומם של אומרי המשפטים הללו ואשמח לברר מי הם.

  20. תודה רבה דורין. זה מאוד עוזר ומחזק

  21. שאלה מעט נאיבית , אם כל הקרנות המחקות/תעודות הסל העוקבות אחרי VT / MCSI גובות דמי ניהול כאלה גבוהות (VT = עמלות של VT + עמלות המרת מט"ח + מיסים , MCSI יש נירות עוקבים ישראלים בתשלום אבסורדי של 0.9% )
    למה שלא נקנה ונחזיק בעצמנו את המניות של VT? (דהיינו נקים לעצמינו עוקב מדד ) זה יחסוך לנו עמלות שמנות , זה יחסוך עצבים על "טעויות עקיבה" , וככל הנראה יאפשר רווח הגיוני יותר . (כמובן שזה יבוא במחיר של אקטיביות , יהיה צורך לאזן לפחות על בסיס יומי , ואני מתאר לעצמי שגם זה ידרוש סכום מינימאלי שנגזר ממחירי המניות שבמדד)

    • למה מיסים ודמי ניהול באותה נשימה? אם תקנה לבד לא יהיו מיסים?
      גם מעלויות המרת מט"ח לא תתחמק אם רצונך לקנות מניות בחו"ל.

      נשארת עם עלויות קנייה/איזון של 2,000 מניות. אלא אם אתה מנהל הרבה מאד כסף, עמלות המסחר (ובעיקר המינימום) ידאגו לעלויות גבוהות ולעקיבת מדד איומה. ולא הזכרתי את הזמן שתבזבז על לנהל את זה.
      לטעמי עשיריות האחוז שוונגארד/בלקרוק גובים לא שווים דיון נוסף אם רצונך במדד נעקב.

    • מצחיק, כי זה באמץ נאיבי.
      כל מה כתבת נכון, רק הפוך.
      אם תרצה לקנות את כל המניות ב-VT תצטרך לא רק לעבור על רשימה של אלפי מניות! אלא גם לשלם עם כל רכישה ומכירה עמלה + מיסים, טעות עקיבה תיווצר לך משום שתצטרך לעקוב על המדד יום יום ולבנות את התיק על פי החזקה יחסית של הקרן המחקה. אין לאדם פרטי את המיכשור או הכוח האנושי לעשות זאת. בשביל זה יש את vanguard המלאכים שמציעים את לך את כל העולם העיסקי ב0.14%. זה כמעט בחינם בהשוואה לקרן "חכמה" של אלטשולר או איזה שרלטן דומה שלעולם! !לא תוכל לנצח מדד בהתמדה.

    • דמי הניהול בקרנות סל זרות הם מזעריים — גם ב-vanguard וגם ב-blackrock (שפועלת תחת המותג iShares). אני מבינה שאתה מוטרד מטעות עקיבה? ובכן, בהנחה שאתה מדבר על ניסיון לחקות פיזית את מדד המניות העולמי בשיטת רפליקציה מלאה, תתכונן לקנות 7,715 חברות שונות ב-48 שווקים ובורסות ברחבי העולם (לרבות כאלה שלמדינת ישראל אין יחסים דיפלומטיים עמן). 🙂 אני יכולה להתחיל לחשב כמה יעלה לך רק לקנות את כל אחת מהמניות הללו (בפרופורציה המתאימה למשקלה בשוק העולמי) — אבל זה יבאס אותי ואותך. בקיצור, אני לא מתעלמת מטעות העקיבה, אבל בשקלול עלות תועלת, בעיני זה מחיר סביר ויחסית זניח שהמשקיע הפסיבי משלם ביחס לנוחות האדירה הנלווית להחזקה בסל רחב של מניות באמצעות מכשיר פיננסי אחד זול מאוד.

      • למה את מעדיפה את ונגרד / בלאקרוק על mcsi עוקב עולמי ישראלי ?
        לכאורה שניהם עוקבים אחרי המדד העולמי , וההבדל בין העמלות מתקשר בזה שבישראלים את לא צריכה לשלם על המרות מט"ח
        (אם כי אני חייב לציין שעושה רושם שvt השיגה תשואות עודפות על קרנות הmcsi הישראליות למרות שהם אמורים להיות דיי קרובים , ייתכן שזה בגלל טעויות עקיבה…)

        • האם אתה מדבר על הקרן MTF MSCI WORLD שמספרה 5122569?
          אם כן אזי דמי הנהול שלה עומדים על 0.43% נכון להיום לעומת 0.14% (החל מפברואר 2016). כלומר, גמי הנהול של הקרן הישראלית גבוהים בכ-300% מאלה של VT.

          • דיברתי על התעודה של קסם מספר 1119296
            הדמי ניהול שלה אמנם גבוהים (0.97) לעומת ונגראד (0.14)אבל אתה שוכח שבשביל לקנות VT אתה חייב לבצע המרת מט"ח כך שהעלויות של מיסי חול (מיסים עודפים לא חופפים לישראלי)+עמלות המרת מט"ח + 0.14 קרובות מאוד אם לא עולות על 0.97

  22. תודה רבה יקרה.
    קראתי בעיניין. התיחסת לצעירים עד גיל 45. אני בת 54..
    בעוונותי משכתי את כספי הפנסיה, כדי לממן קניית דירה. מה היית מציעה למישהי במצבי? שנותרו לה 10 שנות עבודה.
    מסלול אחר? תודה מראש

  23. דורין,
    נקודת ההסתכלות שלך היא כנראה של מי שאיננו תלוי בהכנסה מעבודה לצורך קיומו ואף אחד אחר לא תלוי בו כך שאת לא מעריכה נכון מבחינה מספרית את החיסכון בעלויות הביטוח שרוב הציבור כן זקוק להן.
    הערבות ההדדית שמובנית בקרן הפנסיה היא יתרון ולא חיסרון בעזרת חוק המספרים הגדולים היא מאפשרת לקצץ בהוצאות הביטוח (חיים/שארים ואבדן כושר עבודה).
    מעבר לכך לא ניתן לזלזל בחיסכון הנוסף בדמי הניהול – קופת הגמל המחקה של אי.בי.אי. גובה 0.5% בשעה שעובד עם שכר ממוצע (ואף פחות) יכול להצטרף לקרן פנסיה (כזו שאיננה קרן ברירת מחדל – שעשויה להתברר כמלכודת דמוגרפית) המשקיעה באופן פאסיבי בדמי ניהול של 0.1% על הצבירה ו1.4% על ההפרשות.
    גם על האג"ח המיועדות לא הייתי ממהר לוותר. כשמכפילי הרווח בעולם הם מעל 20 תשואה מובטחת של 4.86% + מדד זו ארוחת חינם.

    איתן אחיטוב
    יועץ פנסיוני

    • fair enough, מסכימה שבנסיבות מסוימות לערבות הדדית עשויות להיות יתרונות. הפוסט הזה נכתב מפרספקטיבה של אדם צעיר שאכן חותר להגיע לפוזיציה של תלות מינימלית בחיסכון הפנסיוני.

      • גם אדם צעיר שלא רוצה להיות תלוי (רק) בתיק הפנסיוני ישאף למקסם את הצבירה שלו מחד ולחסוך בהוצאות על ביטוח מאידך.
        בשל כך אין לו סיבה לשלם דמי ניהול גבוהים הרבה יותר (על קופ"ג/ביטוח מנהלים) ולא לבזבז כסף על העברת הסיכון הביטוחי שלו לגורם מסחרי שפועל למטרת רווח חיתומי (ובהתאם, גובה על לקיחת הסיכון הרבה יותר כסף).

        הפער בצבירות הפנסיוניות עשוי בקלות להגיע למאות אלפי שקלים כתוצאה מהפער בין עלויות הניהול והביטוח.

        לא הייתי מוותר עליהם בכזו קלות.

        איתן אחיטוב
        יועץ פנסיוני

  24. והקרן שאני מפריש אליה בהראל דרך ארגון חבר, לצערי אין להם מסלול מחקה אבל מנייתי כמובן יש. ד"נ: 0.0018%, 0.0% מהצבירה וההפקדה בהתאמה.

    • הבעיה בהראל זו ההטיה הביתית שלהם
      במסלול מניות 83% מהכסף המנייתי (כלומר זה שאיננו מושקע באגח מיועדות) הושקע במניות ישראליות.
      מוגזם לגמרי.

      איתן אחיטוב
      יועץ פנסיוני

  25. מאן דהוא

    זה כנראה הפוסט החשוב ביותר שקראתי השנה….
    כנראה של כל מי שקרא….
    ולו רק בשל העובדה שיגרום לי לחסוך לפחות 0.1% בעמלות ולהגדיל בעוד 30% את החשיפה למניות לפנסיה שלי.

    תודה!

  26. איש (3718)

    חיים כץ הוא סמל לכל מה שרע בכלכלה הישראלית, ראש ועד עובדים הרבה שנים בחברה ממשלתית מפסידה (תע"א) שינקה כסף מהמדינה. בפועל הוא היה המנהל האמיתי של תעשיה אוירית, והוא ניהל את החברה כאחוזה פרטית שלו במשך הרבה שנים, כאשר המנהלים הממונים מטעם הממשלה תפקדו כעושי דברו,
    ברית המועצות בהתגלמותה (ועדי עובדים שמנהלים המפעלים והמדינה)

  27. ניוד ביטוח מנהלים משנת 2000 האם אפשרי / כדאי לקופת גמל בהיבטים של חיסכון בדמי ניהול?

  28. היי,

    פוסט מעולה!! תודה על ההסבר המפורט.

    רציתי לדעת אם ראית במחקר שלך קופה/מסלול פנסיה של הפניקס שעובד קרוב לעקרונות שאת מתארת?

    תודה מראש

  29. תודה ענקית, 'לגזור ולשמור'.
    האם יהיה בסדר לבקש ממך לעדכן את הפוסט הזה מעת לעת?
    הוא חשוב!
    על כמה מהקופות, למשל, אני קוראת כאן בפעם הראשונה,
    לאחר סקר שוק מקיף שערכתי בשנה שעברה…

  30. תודה! איך אפשר לברר את מקדם הקצבה שלי?

  31. אשמח לשמוע כיצד להתחיל להשקיע את הכסף שלי בחכמה בהיעדר הבנה אפילו בסיסית ביותר בתחום ההשקעה. אני מודה שאני מתעניינת מאוד בפוסטים פה (עוקבת באדיקות) אבל לא מבינה כלום בהיבט הטכני (יש לי תואר ראשון ושני במדעי הרוח, אני בהחלט יודעת דבר או שניים על העולם, אבל מעולם לא רכשתי ולא הקנו לי ידע בסיסי בכלכלה וניהול כספים).
    אני סולידית בנשמה, ככה טוב לי, מעולם לא עשיתי שינוי משמעותי כדי להגיע לזה. בתחילת שנות ה-30 לחיי, בהחלט לא עובדת בהייטק ומרוויחה משכורת של 4 ספרות, אבל בגלל שאני לא צורכת כמעט דבר בחוץ (מבשלת בבית, בגדים כמעט רק יד שנייה, הופעות מוסיקה בעיקר אלה שבחינם, נוסעת באופניים ושוכרת דירה בדרום העיר הזול), אני בכל זאת מסוגלת לחסוך קצת כסף כל חודש, תלוי בלחץ ההוצאות הלא שוטפות. כיום יש לי כמה עשרות אלפי שקלים בחיסכון ואני מוסיפה כל חודש כמה מאות. חלק מהכסף מושקע בניירות ערך שההורים שלי מתישהו קנו וחלק בחיסכון שאני יכולה למשוך ממנו. מפרישה קבוע לקרן פנסיה שמנוהלת בהראל כבר בערך 7 שנים רצוף (עם קצת חורים באמצע בגין טיולים בחו"ל ותקופות אבטלה קצרות).
    בקיצור, לא יודעת איפה להתחיל בכלל. אני יודעת שאני יכולה להשיג יותר ממה שיש לי, להשקיע נכון ולבנות לעצמי עתיד קצת יותר מבוסס (גם אם לא מאוד-מאוד מבוסס.. כאמור, משכורת של 4 ספרות).

    • ניסיתי לנהל מעין "דיאלוג" ארוך (מאד) בנושא הזה בפוסט על 90 השאלות. אחרי שתביני את המושגים הבסיסיים, תוכלי לקרוא את המדריך שכתבתי על השקעות למתחילים.

    • יעל, מזדהה עם מה שכתבת! גם אני קוראת באדיקות, אך אין לי מושג ירוק מה עושים 'טכנית'. כן, "90 השאלות" מודפס, ואני קוראת בו מידי פעם, גם באדיקות, מקווה שבדרך פלאית משהו ייכנס ויתחיל להתממש. מרגישה כמו מוטציה כלשהי של 'סולידית', שחסרים לה כמה כרומוזומים הכרחיים…

  32. שובי דובי

    ממליץ לקרוא את הבלוג "לקבל את המירב". הוא עושה הרבה סדר בתחום של החיסכון הפנסיוני (וגם מכה את הטענה לפיה ביטוח מנהלים עדיף)

  33. http://www.hasolidit.com/kehila/threads/%D7%A7%D7%A8%D7%9F-%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%99%D7%98%D7%91-%D7%93-%D7%A9-%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C-%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%94-%D7%9E%D7%93%D7%93%D7%99%D7%9D.2392/page-2

    הלינק בקישור לא עובד, אני מנסה להשיג מהם לינק עדכני.

    מיטב דש פנסיה מקיפה – מסלול מניות:
    מדד ת"א 100 – 30%
    תשואה של 4.8% צמודת מדד – 30%
    ריבית פח"ק – נתוני בנק ישראל – חודשי – 10%
    MSCI ACWI – 30%

    מיטב דש פנסיה מקיפה מנייתי פאסיבי:
    מדד ת"א 100 – 30%
    צמוד + 4.8% – 30%
    ריבית פח"ק בנק ישראל – 3%
    S&P 500 – 14%
    NASDAQ – 6%
    Nikkei – 6%
    Euro Stoxx – 6%
    Dax – 3%
    MSCI EM -2%

    אני העדפתי מניות רגיל בגלל הפשטות, ובגלל שלא אהבתי את החלוקה שלהם בפסיבי. דורין מה דעתך?

  34. דורין שלום וברכה,

    ראשית תודה רבה על כל פוסט שאת כותבת עבורנו הקוראים, אנו לומדים ממך המון

    שנית רציתי לשאול בבקשה 2 שאלות בנוגע לפוסט שכתבת :
    1. ציינת שלשכיר עם תיק פנסיוני גבוה ממיליון ש"ח יש אפשרות לנהל ב – IRA, האם תוכלי להפנות למקור של הנ"ל ?
    2. כתבת את המשפט הבא "הסיבה העיקרית לכך היא שהפקדה לפנסיה מזכה בהטבות מס משמעותיות למדי, הן במעמד ההפקדה (זיכוי וניכוי ממס הכנסה) והן במעמד המשיכה (דחיית מס ופטור ממס רווחי הון על הקיצבה)", האם תוכלי בבקשה להרחיב על הנושא או להקדיש עבור הנ"ל פוסט נפרד לטובת הקוראים אשר אינם בקיאים בנושא ?

    שוב תודה רבה על כל פוסט שאת כותבת עבורנו
    טל

  35. דינדין

    הנה פירוט של קרן פנסיה של מיטב דש – מסלול מניות פסיבי

    קיבלתי את זה מהם

    מדד ת"א 100 – 30%
    S&P 500 – 14%
    NASDAQ – 6%
    Nikkei – 6%
    Euro Stoxx – 6%
    Dax – 3%
    MSCI EM -2%
    צמוד + 4.8% – 30%
    ריבית פח"ק בנק ישראל – 3%

    נכסי המסלול, בשיעור שלא יפחת מ-75% ולא יעלה על 100%, יושקעו במדדי מניות. יתרת הנכסים, למעט שיעור מהנכסים אשר יושקע במזומנים לצורך טיפול בהפקדות, משיכות והעברות כספים, תושקע במדדים שונים, הכל בכפוף להוראות הדין, ובכפוף לשיקול דעתה של ועדת ההשקעות.
    נכסי המסלול החשופים לנכסים כמפורט לעיל יהיו כל נכסי המסלול למעט 30% מהנכסים המושקעים באיגרות חוב מסוג "ערד".

  36. אהלן הסולידית… פוסט מעולה! האמת שחיפשתי פוסט שלך על פנסיה כבר הרבה זמן, והנה כתבת אחד! המון תודה 😃
    יש משהו אחד שלא הבנתי- איך אפשר לעבור מקרן פנסיה לקרן גמל? הייתי בטוח שקרן פנסיה זה חובה! אפשר לבחור האם החיסכון שלי יהיה בפנסיה או בקרנות גמל?
    ז"א אני יכול שלא תהיה לי פנסיה, אלא רק קרן גמל?
    זו שאלה של חדש בעולם הזה, השתחררתי לפני חצי שנה ופעם ראשונה שמפרישים לי לפנסיה 😃
    תודה על הכל!!

    • מדובר ברופת גמל ולא קרן גמל. ניתן לחסוך בפנסיה לקופת גמל במקום לקרן פנסיה או ביטוח מנהלים. במקרה של קופת גמל כל הכספים מושקעים בחיסכון ללא מרכיב ביטוחי כפי שקיים בקרן פנסיה וביטוח מנהלים. רצוי וכדאי לרכוש כסוי ביטוחי בנפרד.

      רצוי ואפילו חייבים להתיעץ עם יועץ פנסיוני לפני קבלת החלטה ובצוע פעולה כלשהיא על מנת להתאים את מוצר הפנסיה שלך לצרכיך.

      לא יועץ לא ממליץ

  37. IBI והלמן אלדובי מציעים את המסלולים הכי אטרקטיביים כרגע מבחינת פנסיה והשתלמות.

  38. תודה על הפוסט
    עכשיו.לגבי ira מה נחשב עצמאי ? עוסק זעיר גם.נחשב ?
    האם עצמאי.צריך מסכום מסוים ?
    וכן אם.מישהו היה עצמאי התחיל לחסוך לפנסיה בira ואחרי זמן מה הפך לשכיר
    אז מה קורה אז?
    תודה רבה

  39. אהלן חברים. אני נע כיום בין ישראל לבריטניה. יש לי קופת גמל בארץ אך אני מעוניין להעביר את הכספים ל-IRA. נראה שכדאי לי במקרה זה להקשיב בעצה הנזכרת בפוסט ולהרכיב את התיק מ-ETF שבסיסן באירלנד. אם ברצוני לבצע את המסחר באמצעות ברוקר זר, האם אוכל לפתוח את ה-IRA בישראל או שמא עליי לפתוח את הקופה בחו״ל גם כן (ולהשתמש בשירותי הברוקראז׳ של הבנק בו תפתח הקופה)? אם עליי לפתוח אותה בחו״ל, אשמח להמלצות.

    המון תודה מראש.

  40. אני מקבל מלגת קיום אקדמית, האם כדאי לי להמשיך להפקיד סכום חודשי לקרן פנסיה שנפתחה לי בתקוה שעבדתי? או שכדאי לח כבר להשקיע בעצמי את החסכונות?

  41. אולי חלק מקופת הפנסיה שלנו צריכה להיות בחלקה פונקציה של הגיל ושל מספר השנים שהשקענו. בינתיים לצערי הדרך הבטוחה ביותר היא לפתוח תיק השקעות אצל ברוקר זר.

  42. אוריאל פ.

    האם אתם בטוחים במה שנכתב כאן לגבי אפשרות קופות גמל IRA עבור עצמאיים?
    עד כמה שידוע לי מדובר רק על עצמאים בעלי קופת גמל נזילה. דהיינו עצמאים צעירים ללא קופת גמל נזילה לא יכולים גם הם לחסוך בקופת גמל IRA לפנסיה.
    אשמח לשמוע שאני טועה.
    https://www.meitavdash.co.il/companies-and-business-units/keren-hishtalmut/hishtalmut-info/personal-management-fund-ira-important-information/

  43. שלום סולידית
    אודה לך אם תוכלי לרשום כאן איך ניתן לתרגם את התיק הנ"ל שמכיל חשיפה לשוק האמריקני דרך תיק של BUY AND HOLD אולם האם יש קרנות מחקות שאת מכירה שניתן לרוכשן במקום ה ETF ים הללו ?
    בנוסף האם ניתן לתרגם את התיק החכם הזה לתיק שיהיה מותאם לישראל דרך קרנות מחקות. ואם כן מה הן?
    התיק הזה הוא חכם ביותר ורק צריך לעשות לו ריבאלאנס פעם בשנה או כל רבעון לשיטתך
    תודה רבה !!!
    Vanguard 500 Index Admiral Shares VFIAX 6%
    Vanguard Value Index Admiral Shares VVIAX 7%
    Vanguard Tax‐Managed Small‐Cap Admiral Shares VTMSX 7%
    Vanguard Small‐Cap Value Index Admiral Share VSIAX 7%
    Vanguard REIT Index Admiral Shares VGSLX 3%
    Vanguard Developed Markets Index Admiral Shares VTMGX 6%
    Vanguard International Value VTRIX 10%
    Vanguard FTSE All‐World ex‐US Small Cap Index VFSVX 5%
    Vanguard Emerging Mkts Stock Index Admiral Shares VEMAX 6%
    Vanguard Globel Ex‐US Real Estate Index Admiral Shares VGRLX 3%
    Short‐Term Government Bond Index Admiral Shares VSBSX 12%
    Intermediate‐Term Government Bond Index Admiral Shares VSIGX 20%
    Short‐Term Inflation‐Protected Securities Index Admiral Shares VTAPX 8%

  44. הי דורין,
    באחד מהפורומים היה דיון בנוגע להתמקחות על דמי ניהול ועמלות של ביטוח מנהלים.
    אחד המגיבים כתב:

    "הפתרון שאני מצאתי לבעיה הזו לאחר לבטים רבים הוא כזה:
    העברתי את מרבית הכספים הצבורים בביטוח המנהלים שלי לקופת גמל, השארתי כמה אלפי שקלים בביטוח המנהלים על מנת לשמר את ההטבות הקיימות שם ובראשם כמובן מקדם קיצבה מובטח.
    את ההפרשות כעת אני מחלק באופן שווה בין קופת הגמל לביטוח המנהלים כאשר אחת לשנה אני מעביר שוב את מרבית הכספים שנצברו בביטוח המנהלים לקופת הגמל.
    3 יתרונות שאני מצאתי בפתרון היחסית מורכב הזה:
    1. שומר על קופה פעילה עם עמלות נסבלות שתוכל לשמש בבוא העת כקופה משלמת לקצבה.
    2. במידה ואכן אחזיר את הכסף מתי שהוא לביטוח המנהלים אני משמר את מקדם הקצבה המובטח.
    3. על הדרך אני נהנה מביטוח אכ״ע בתנאים טובים יחסית"

    האם תוכלי לומר דעתך בנושא? האם ניתן להוציא ולהכניס כספים לביטוח המנהלים בלי לשלם על כך? האם ניתן לקראת הפנסיה להעביר את כל הכסף מקופת הגמל לביטוח המנהלים? האם זה מהלך משתלם?

  45. דורין אני מצטרף לשאלה של Aair, מה לדעתך עדיף, ולמה?

    מיטב דש פנסיה מקיפה – מסלול מניות:
    מדד ת"א 100 – 30%
    תשואה של 4.8% צמודת מדד – 30%
    ריבית פח"ק – נתוני בנק ישראל – חודשי – 10%
    MSCI ACWI – 30%

    מיטב דש פנסיה מקיפה מנייתי פאסיבי:
    מדד ת"א 100 – 30%
    צמוד + 4.8% – 30%
    ריבית פח"ק בנק ישראל – 3%
    S&P 500 – 14%
    NASDAQ – 6%
    Nikkei – 6%
    Euro Stoxx – 6%
    Dax – 3%
    MSCI EM -2%

  46. טוב, אחרי קצת בירורים, אני מבין שאני לא כל כך יכול ליישם את ההמלצה שלך.

    כל מה שהצגת הן קופות גמל. לפי מה שהבנתי, מקום העבודה שלי חייב להפריש את הפנסיה שלי רק לקרן פנסיה או ביטוח מנהלים, לפחות עד גובה המשכורת הממוצעת (בערך 9)
    אם אני רוצה להפקיד כסף לקופת גמל, זה רק על הסכום שמעל המשכורת הממוצעת, ורק את ההפרשות שלי והפרשות המעסיק. לא את פיצויי הפיטורים, גם לא אלו שמעל המשכורת הממוצעת.
    את פיצויי הפיטורים מעל 9 אני מעשית יכול להפקיד לקופת גמל, אבל אז אני חייב למשוך אותם במעבר בין עבודות, מה שמוריד את היתרון שהן מנייתיות פסיביות ללא מס.

    שאלתי היא אם בכלל כדאי לפצל את זה כך, ולא פשוט ללכת על מסלול מנייתי פסיבי בקרן פנסיה ברירת מחדל עם דמי ניהול נמוכים…..

    אשמח לתגובות

  47. ראיתי עכשיו שקיימת באינטרגמל גם קופה שנקראת "מעורב – מחקה מדדים" (http://intergemel.com/%D7%9E/), לא מצאתי באתר את הרכב ההשקעה שלה.

    • מצאתי את הרכב הנכסים:
      40% בנכסים עוקבי מדד תל-אביב 25.
      30% בנכסים עוקבי מדד תל בונד 20.
      30% בנכסים עוקבי מדד שקליות ריבית קבועה ממשלתיות.

  48. שלום הסולידית,

    תודה על הפוסט – גם מעניין אך בעיקר חשוב ומעשי.
    שאלה: להבנתי בביטוח מנהלים ובקרן פנסיה ישנו מרכיב ביטוחי שבו משולמת קיצבה עד יום הפטירה. בקופת גמל אם אני מבין נכון זה לא קיים.
    זהו לא גם אחד השיקולים המכריעים בנוסף לכך שהחיסכון בעת הפרישה יהיה המקסימלי?

השאר תגובה